תרבות עסקית 

בפיננסים, היפותזת “השוק היעיל” מרמזת כי שווקים פיננסים יעילים כאשר הם מוערכים בהון נסחר כגון: 

מניות, התחייבויות ורכוש.

בעצם כך הם אמורים לשקף כל מידע גלוי ולכן גם בלתי משוחד מתוך ההיבט של שיקוף האמונות של המשקיעים אודות רווחיות עתידית. אולם, היפותזת השוק היעיל מרמזת שאין זה אפשרי באופן עקבי לעלות על ביצועי השוק.

בהתאמה לזאת, נדרש להסתגל לסיכונים על ידי שימוש במידע שהשוק כבר יודע. חוץ מאשר על דרך המזל.

מבוא

תחילת תהליך שיפור נמצא תמיד בזיהוי הצורך או בזיהוי בעיה (אינדיבידואלי, ציוותי או ארגוני).

בעיה, תהיה אחת מתוך הבאים:

1.         כל מצב של אי נוחות לאנשים בזרימת התהליך.

2.         ייזום השיפור בתהליך עסקי על בסיס קבוע כאשר המשמעות; מיסוד תהליך איכותי יותר ותחזוקתו.

אם נביט אל תפיסת העבודה של המערכת השלטונית בארץ נגלה כי קיימים הרגלי עבודה המתבססים על תהליכים שכמעט ואינם מתחדשים אלה אם כן יש לכך דרישה מפורשת מחוץ למערכת.

ארגונים אשר מבקשים לבצע שינויים בתהליכים כשגרת התעדכנות והתפתחות אינם מיושמים במערכת השלטונית בארץ אלה רק אם וכאשר קיימת דרישה ברורה. דרישה זו תעלה לדיון רק בעקבות ולאחר היווצרות תקנונים או חוקים חדשים.

מצבי אי נוחות לעובדים בזרימת התהליך ו/או תלונות אינם נלקחים בחשבון במערכת השלטונית בארץ לא כל שכן יוזמה מכוונת. משום כך, מיסוד היוזמה האישית לתהליכים איכותיים יותר, כתחום בפני עצמו, אינו מיושם כלל.

בפועל, נהלי עבודה אשר נוצרו בעבר הרחוק, ימשיכו לשרת את המערכת השלטונית ונספחיה עד למיסוד תקן או חוק חדש.

לציין כי הקצב המואט של שינויים בתהליכי המערכת השלטונית מעניקים לעובדים בה תחושת יציבות וביטחון מיידיים כגון מפני פיטורין. זאת אולי עוד תוצאה קלוקלת של המערכת השלטונית אשר נובעת מתוך קבעון של תהליכים.

פתרונות, כגון נוהל מפת"ח אשר פותח בעזרת חברת "מתודה" ומשמש "מסמך אב" לחברות (נוהל גנרי), עולים רק אחת לתקופה כמענה לצורך חדשני שיש בו השפעה על המערכת. בפועל, גדל המרחק בין התפתחותם המהירה של תהליכים במשק לבין התפתחותם האיטית של תהליכים במערכת הממסדית. בדיעבד, מתאפיינת המערכת השלטונית בדלילות המעש ביחס לזמן שעומד לרשותה כתוצאה מקצב שינויים מואט.

נו, מה עושים?

אחד מהכלים שאנו מכירים לגישור על פערים אלה מיושם אצל היפנים באמצעות מתודולוגיה בשם "ניהול רזה" KAIZEN ובתרגום חופשי "שינוי לטובה", כמה אירוני, אם בעברית מקובל היה לחשוב שמדובר בתוצאה עובדתית או תיאור תוצאה, ביפנית המשמעות תהיה הקניית טבע שני עם תהליך יסוד של שיפור מתמשך. 

מה זה בעצם אומר?

כל עובד בכל תפקיד או פעילות, ישלב צפייה מתמדת ליישום השיפור.

במילים אחרות, פיקוח על היישום, הטמעה, ביצוע ובדיקת שיפור חדש.

כל האמור לעיל אינו אחר מאשר תהליך אמיתי בועט לשיפור וקיים בניהול רזה ואשר נקרא "ניהול תחזוקה".

המטרה תהיה תמיד להעלות את איכות הביצוע אצל עובד או מנהל באמצעות העלאת דאגתו לשיפור.

לדוגמא: בקו הייצור התחתון, עובד אשר מפעיל מכונה, עשוי בטווח הקצר לבזבז זמן כדי לעקוב אחר הוראות ביצוע כתובים, אולם בטווח הארוך, כאשר הוא יהפוך יותר מקצועי בעבודתו הוא יתחיל לחשוב אוטומטית על שיפורים בעצמו.

התוצאה, הפעלת חשיבה לשיפור.

במקביל, צריכים אנו לאסוף מחשבות אלה ולתעדם כדי להנהיג תהליך של איסוף מידע. בכך, נאצים את מודעות העובדים לייצור של הצעות שיפור חדשות ונעודד את תחושת השותפות של כל עובד לאורך כל מחזור החיים של התהליך.

הרווח המיידי של הארגון יהיה ביעילות ואיכות ביצוע.  

זיהוי ופתרון בעיות

נושא נוסף יהיה זיהוי ופתרון בעיות. צריך להבין כי עובד אשר יצר בעיה בתהליך, אינו מודע לה באופן ישיר ולכן אינו רגיש לה. נוסיף כי בשגרת היום, האינסטינקט הראשון של כל אדם הנפגש עם בעיה תהיה להחביא או להתעלם, יותר מאשר להתמודד בחשאי. במקביל, אם כבר מתמודדים בחשאי הבעיה גדולה יותר מאחר ואלה היוצרים של בזבוז זמן בתהליך.

אנו מבינים כי כל זאת משום שאין אדם רוצה להיות מואשם בבעיה. אולם, אנו יודעים גם מה ההשלכות לארגון. משום כך, אם נשנה תפיסה זו לחשיבה חיובית, נוכל להפוך כל בעיה להזדמנות ערכית לשיפור.

במקום שיש בעיה יש גם פוטנציאל לשיפור, איך אמר רבינו א. איינשטיין? "בלב ליבו של הקושי נמצא את ההזדמנות".

כדי ליישם חשיבה חיובית אנו יודעים כי שלב הזיהוי הוא קריטי וחיוני. לכן קודם כל צריך לתגמל זיהוי. מכאן והלאה יהיה התהליך האסטרטגי פשוט ומאתגר: כאשר זוהתה בעיה, היא תקבל על ידי הארגון התייחסות לפתרון. כאשר פיתרון יינתן הוא ייושם בנוהל ואפילו יופץ לשיתוף.

הרווח של הארגון בזיהוי בעיות מיידי יהיה:

• חיסכון זמן,
• תמיכה משמעותית לניהול הסיכונים בכל התהליכים,
• יעילות תגובה לבעיות
• שיפור באיכות המוצר.

הרווח המיידי של העובד בזיהוי בעיות יהיה תלוי בתגמול הארגון, אולם אם הארגון הולך על דרך המלך ודאי ידע להעניק תמריצים. אחד מהם צריך להיות פרסום העובד ותגמולו.